<h1>בה"ג הלכ' נידוי</h1>
<h2>דף יא.</h2>
אמר רב יהודה אמר רב קללת חכם אפילו בחנם היא באה, מנלן מאחיתופל. אמר רבי אבא קללת חכם אפילו על תנאי היא באה, מנלן מעלי, דקא"ל לשמואל (ש"א ג', י"ז) כה יעשה לך אלקים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר, אף על גב דכתיב (שם י"ח) ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו, כתיב (שם ח', ג') ולא הלכו בניו בדרכיו.
<h2>דף יא:</h2>
אמר רב גידל אמר רב ותלמיד חכם מנדה לעצמו ומתיר לעצמו. אמר רב יהודה אמר רב נידוי על תנאי ואפילו מעצמו צריך הפרה, מנלן, מיהודה שנאמר (בראשית מ"ג, ט') אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וגו', ואמר מר כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שבא משה רבינו וביקש עליו רחמים, אמר לפניו, רבונו של עולם מי גרם לראובן שיודה במעשה בלהה יהודה (דברים ל"ג, ז') וזאת ליהודה, מיד שמע ה' קול יהודה עאל אבריה לשפרא, לא הוו קא מעלין ליה במתיבתא דרקיעא, ואל עמו תביאנו, לא הוה ידע למשקל ומיטרח בשמעתא, ידיו רב לו, לא הוה קא סלקא ליה שמעתא אליבא דהילכתא, ועזר מצריו תהיה, אלמא נדוהו על תנאי או שנדה לעצמו על תנאי ואע"פ שקיים התנאי צריך הפרה.
